הפרק הזה נולד ממש מהלב, בלי יותר תוכן מדויק או מבנה, פשוט כי הרגשתי שאני חייבת לשבת ולדבר איתכם רגע לפני שמתחילה שנה חדשה.
בתקופה הזו יש תמיד איזה באזז כזה באוויר, איחולים, ברכות, רשימות כוונות… ומצד שני, אם נהיה כנים: רובנו יודעים שיש סיכוי טוב, שהשנה הזו תהיה בסוף עוד “ריפליי” של השנה שעברה, וששום דבר מהותי לא באמת ישתנה.
אז רציתי לעצור הכל ולדבר איתכם על יצירת מציאות כמו שאני רואה ומבינה אותה. בלי סיסמאות ובלי פנטזיות. הלוואי שהייתה לי איזו מנטרת קסמים, מדיטציה סודית או משפט מנצח שהיו מסדרים לכולנו את כל הבעיות ברגע, תאמינו לי שהייתי הראשונה לתת לכם אותם. אבל החיים הם לא קסם אינסטנט, הם מורכבים, וזה בדיוק היופי והעוצמה שלהם.
בפרק הזה פתחתי הכל: דיברתי על איפה עובר הגבול בין גורל, אלוהים והבחירה האישית שלנו, ואיך מודל Masters of Creation עוזר לנו לחבר בין חוקים מבוססים לבין טביעת האצבע הייחודית של כל אחד מאיתנו.
שיתפתי גם סיפור קטן ומשעשע על קוטג’ מקולקל במקרר (כן, קוטג’!) כדי להסביר איך אפילו השיבושים הכי קטנים ומעצבנים ביומיום הם לא “עונש” ולא אומרים שנכשלנו, אלא הם פשוט פידבק מדויק שבא ללמד אותנו משהו על עצמנו. דיברנו על איך להפסיק לפחד מכל מחשבה שלילית כדי שיצירת מציאות לא תהפוך פתאום לעוד נטל מעיק, ואיך להפוך את הרגשות שלנו למצפן, במקום לשופט שמלקה אותנו.
קחו לעצמכם כמה דקות של שקט, שימו אוזניות, ובואו נפתח יחד דלת לשנה של יצירה אמיתית, משחק וחיבור לכוח שתמיד היה ותמיד יהיה בתוככם.
