איזה כיף לחזור!
אם עקבתם קצת אחרי האימיילים או הסטוריז שלי בחודש האחרון, אתם יודעים שעבר עלי חודש עמוס, בין סדנת מאסטרמיינד ביוון לטיול משפחתי מטורף ביפן. והאמת? התגעגעתי.
כשחזרתי, נזכרתי בשיחה שהייתה לי ממש רגע לפני שטסתי, באחד ממפגשי השאלות-תשובות עם חברי המאסטרס VIP. אחת המאסטריות המדהימות שלנו שיתפה אותי במשהו שפוגשים הרבה אנשים שנכנסים לעולם של יצירת מציאות.
היא שאלה אותי משהו כזה: “ליאת, מאז שנכנסתי לתהליך והבנתי שאני יוצרת את המציאות שלי, החלומות שלי גדלו, הרצונות גדלו… אבל לא הכל קורה. ויש רגעים שזה מביא איתו תסכול ופער שלא היו שם קודם. לפעמים אני שואלת את עצמי, אולי עדיף פשוט לוותר על כל העניין הזה של יצירת מציאות?”
את התשובה שנתתי לה הקלטתי לכם בפרק הפעם.
אז מה באמת קורה לנו כשהדברים לא מסתדרים?
אחד המיתוסים הכי גדולים בעולם ההתפתחות האישית הוא שברגע שאנחנו מבינים איך “ממגנטים” דברים, הכל מסתדר והחיים נהיים ורודים תמיד. הכוכבים מסתדרים בשורה, כל טיסה יוצאת בזמן, והכסף פשוט נוחת מהשמיים.
אבל האמת היא שמאסטריות אמיתית ביצירת מציאות הוא לא החלק שבו “הכל הולך קל”. זה השלב הראשוני (אני קוראת לזה Stage 1). המבחן האמיתי שלנו, איפה שנמצאים הכוחות האמיתיים וההתפתחות של הנשמה שלנו, זה איך אנחנו מתמודדים דווקא כשדברים משתבשים.
בפרק החדש של הפודקאסט צללתי בדיוק לנקודה הזו:
-
אשמה מול אחריות: למה אנשים כל כך מפחדים לקחת אחריות על החיים שלהם (ואיך הפחד הזה גורם לנו לפספס את העוצמה האמיתית שלנו).
-
המתכון של המציאות: למה המציאות היא כמו משוואה מתמטית או עוגה בתנור, אם יצא לנו תוצר מסוים, זה לא אומר שאנחנו “גרועים”, זה פשוט אומר שחסר מרכיב מסוים במתכון התודעתי שלנו.
-
הכוח של המילים שלנו: שיתפתי בסיפור סופר חושפני ומצחיק על שרשרת השיבושים שהייתה לנו בטיסה ליפן (כמעט איבדנו את הטיסה, הכרטיסים “נעלמו”, והסוכנות לא ענתה), ואיך מילה אחת קטנה שאמרתי בטעות כמה ימים קודם, מייצרת בדיוק את הדרמה הזו במציאות!
להפסיק להלקות את עצמנו וללמוד לחזור למשחק
כשדברים משתבשים, הנטייה הטבעית שלנו היא ליפול לשיפוט עצמי (“אני לא בתדר”, “אני לא עושה מספיק מדיטציות”). בפרק הזה אני רוצה להזכיר לכם שהמטרה של יצירת מציאות היא לא שכל יום יהיה ורוד, אלא לגלות מי אנחנו הופכים להיות תוך כדי הדרך.
כשאנחנו מבינים את מנגנוני החיים, התסכול נעלם ובמקומו מגיעה סקרנות. המציאות הופכת להיות מגרש משחקים ענקי שבו אנחנו תמיד יכולים להוסיף עוד קורטוב של מלח, לכוון את התדר מחדש, ולראות איך הכל משתנה לנגד עינינו.
מזמינה אתכם להקשיב לפרק המלא
ממש אשמח לקרא בתגובות שלכם מה התובנה הכי גדולה שלקחתם מהפרק הזה? איך אתם מגיבים כשהמציאות שמה לכם רגל בדרך לטיסה ליפן (או לכל חלום אחר)?
לחיי החלומות שלך,
ליאת
